<h1>ספר הבתים הלכ' תפילה שער חמישי ס"כ</h1>
<h2>דף ל:</h2>
כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל, לפיכך הבא מן הדרך כל שלשה ימים אל יתפלל מפני שאין דעתו מיושבת עליו. יראה לי שלא נאמר זה אלא בבא מדרך רחוקה, והוא עיף ולבו טרוד, אבל בא מדרך קרובה שאינו עיף צריך להתפלל. ומה שאמרו אל יתפלל, יש מי שאמר שאם רצה להתפלל הרשות בידו, והר"ם כתב אסור להתפלל עד שתתישב דעתו וכן נראה. כתב רב נטרונאי גאון שכל זה נאמר בדורות הראשונים שהיה לבם נכון בתפלה ומקיימין עיון תפלה, אבל בזמן הזה שרבו הצרות אין מבטלין את התפלה מפני הטרדה שמתוך שלא לשמה בא לשמה.
